ייעוץ משפטי לחברי מועצות מקומיות
משרדנו מעניק ליווי משפטי ויעוץ משפטי שוטף או נקודתי לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות (חברי מועצת עיר וחברי מועצה במועצות האזוריות).
על מנת לבצע את התפקיד בצורה אפקטיבית זקוק נבחר ציבור במועצת רשות מקומית יותר ויותר לנגישות לכלים משפטיים על מנת לקדם אג'נדה של שמירה על מנהל תקין וטוהר מידות. לעתים רבות זאת האופציה האחרונה שנותרה בידו במצבים הפוכים, בהם נאלץ נבחר-ציבור להתגונן מפני מהלכים שנוקטים כלפיו.
משרד הפנים כבר במשך תקופה ארוכה מתקשה מענה מעמיק ואפקטיבי לפניות של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות. פניה של חבר מועצה, המגיעה לפונקציה כלשהי במשרד הפנים, מועברת בדרך-כלל אל ראש הרשות המקומית (לקבלת תגובתו), וכאשר זו נשלחת היא מועמדת אחר כבוד כמענה לנבחר הציבור המקומי. בדרך כלל בלווי הערה כגון: "לאור האמור בתגובתו של ראש הרשות, אין אנו מוצאים מקום להידרש לסוגיה".
התחושה השלטת בקרב נבחרי ציבור בשלטון המקומי הינה שמשרד הפנים בסופו של דבר מעדיף לגבות את ראש-הרשות על פני בדיקה מעמיקה של טענות חברי המועצה שמלינים כלפיו.
משרד מבקר המדינה ואגף הביקורת של משרד הפנים עושים עבודה נאמנה, המלווה בהרבה כוונות טובות, רק שהביקורת שלהם הינה רנדומלית ולא יכולה לספק מענה בסוגיות ספציפיות ובוערות. לכך צריך להוסיף כי גם במקרים בהם ניתן מענה מדובר במענה מאוחר, בדמות בהמלצות אותן צריך ליישם, לעתים אחרי שחלפו למעלה משנה או שנתיים מיום הפניה המקורי.
פנייה לבית המשפט:
בנסיבות רבות מוצא עצמו נבחר ציבור במועצת רשות מקומית במצב בו לאחר שפנה כמעט לכל גורם ממשלתי אפשרי, בסיטואציה בה הדרך היחידה להביא לתיקון הפגם היא באמצעות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים. מדובר גם באמצעי לעורר את הרשויות המפקחות שאמורות לשמש כ"שומרי סף" לבחון את עמדתם מחדש ואולי אף לפשפש במעשיהם.
המחוקק העניק סמכויות רבות לראשי-הרשויות, ומלבד העובדה שהם נהנים מיחס מועדף בקרב מרבית הפונקציות במשרד הפנים, הם לעתים מנצלים כוח זה לרעה. במקרים רבים הדרך היחידה להביא לתיקון המעוות היא על-ידי הגשת עתירה מנהלית שתחייב את כל הגורמים להידרש לסוגיה כאמור.
דוגמא מובהקת לאותו כוח מופרז אותו העניק המחוקק לראש הרשות ניתן למצוא בהוראות סעיף 123א(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש], התשכ"ה-1965 (להלן: "פקודת העיריות"). סעיף זה נותן לראש הרשות את הכוח להדיח מן מהמועצה חבר מועצה ש"נראה לו כפסול לכהונה" מן הטעמים שמפרט החוק. "סעיף ההדחה" הזה הופעל מספר פעמים במהלך השנים האחרונות, וחבר המועצה שהודח הוחזר לתפקידו על ידי בית המשפט, לאחר עתר בעניין לבית המשפט לעניינים מנהליים.
זוהי דוגמא אחת מיני רבות למצבים בהם ייאלץ חבר מועצה ברשות מקומית להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
שאילתות, הצעות-לסדר וזכות עיון:
המחוקק העניק לחברי המועצה כלים מסוימים במסגרת החוק את באמצעותם הוא יכול לנקוט בפעולות לבחינה ופיקוח על עבודת הרשות.
כלים אלה, כגון הגשת שאילתה למועצת העיר, הצעה לסדר ובקשה לקבלת זכות עיון במסמכי הרשות יכולים לתת מענה את המענה הדרוש, אך לעתים אין די בהם. ישנם גם מצבים בהם דרוש סיוע בניסוח השאילתה או ההצעה לסדר בשפה משפטית, בהיותם צעד ראשוני למיצוי הליכים לפני פניה לבית המשפט.
חבר הרשות המקומית בערים הוא גם חבר בוועדה המקומית לתכנון ובניה וגם שם מתעוררות לא אחת סוגיות משפטיות-חוקיות, כמו הכשרה בדיעבד של עבירות בניה וכיוצא באלה.
סיכום:
משרד עורכי-הדין דוידוב-בנימיני ושות', שהתמקצע בתחום דיני הרשויות המקומיות, מספק ליווי משפטי צמוד או נקודתי לחברי מועצת עיר מכהנים וכן ליווי ויעוץ משפטי לחברי המועצות האזוריות. המשרד צבר ניסיון מקצועי רב והינו בעל התמחות בכל הדינים הקשורים למערכת הבחירות.
על הדברים שבשליטת אחרים
"כל מי שרוצה להיות אדם חופשי, אל לו לרצות דבר מה או לברוח מהדברים שבשליטת אחרים".
אפיקטטוס
[אפיקטטוס המדריך תרגום: אברהם ארואטי (הוצאת: נהר ספרים), תש"ע-2010, עמ' 29]
אנקדוטה על מערכת החוקים ציות וכפיה וחשיבותה של החירות המדינית
אטיין דה לה בואסי
מספרים שליקורגוס, המחוקק מספרטה, גידל שני כלבים אחים שינקו מאותו חלב עצמו. אחד מהם השמין במטבח ואילו האחר התרגל לרוץ בשדות לקול הקרן והחצוצרה. כיוון שביקש להוכיח לבני לקוניה שבני אדם הם יצירי כפיה של תרבות, הוא הציג את הכלבים בכיכר העיר והניח בין שניהם צלחת מרק וארנבת. האחד רץ אחרי המרק והאחר אחרי הארנבת. ולמרות זאת, אמר, מדובר באחים.
כך, עם מערכת החוקים שלו ואמונתו הפוליטית, הוא חינך ועיצב באורח כה מוצלח את הלקונים, עד שכל אחד מהם העדיף לסבול אלף מיתות שונות ומשונות מאשר לסרו למרות אחרת מאשר זו של החוק והתבונה.
דה לה בואסי מזכיר אנקדטה הנוגעת לאחד הבכירים בממשל אחשוורוש, מלך פרס; כאשר האחרון עשה הכנות לכיבוש יוון, הוא שיגר את שליחיו לערים רבות בארץ זו כדי שיבקשו מים ואדמה. כך נהגו הפרסים לתבוע את כניעת המדינות טרם יציאה למערכה. אך כלקח ממעשה אביו, דרייווש, נמנעו הפרסים הפעם מלשלוח נציגים כאלה לספארטה ואתונה. שליחים מפרס שנשלחו לערי-המדינה הללו בעבר, השלכו לבורות מים ולבורות באדמה ונאמר להם: "לכו קחו משם את המים והאדמה שאתם מבקשים לשליטכם".
בני הערים הללו לא יכלו לשאת ולו מילה שיש בה פגיעה בחירותם; בתום דבר המעשה ההוא שלחו הספארטנים שני שליחים לארמונו של המלך הפרסי. הממונה מטעם המלך קיבל אותם באורח מכובד למדי, ערך לכבודם קבלת פנים מרשימה ובמהלכה שאל אותם מדוע הם מתעקשים לדחות את ידידותו של המלך הפרסי ואמר: "טלו נא דוגמא ממני וראו כיצד יודע המלך לכבד מי שראויים לכך".
השיבו לו הספארטנים ואמרו: "דבריך אלה אינם בחזקת עצה טבה לנו, כיוון שאתה אומנם טעמת מן האושר שאתה מבטיח לנו, אך אינך מודע כלל לאושר ממנו אנחנו נהנים. אתה זכית בחסדיו של המלך, אך אינך יודע מה מתוק טעמה של החירות. לכן אילו רק טעמת ממנה, הייתה עצתך לנו להגן עליה לא רק ברומח ובצינה, אלא גם בשיניים ובציפורניים".
(אטיין דלה לה בואסי)
[ציטוט מתוך: "על השתעבדות מרצון" תרגום: ראובן מירן (הוצאת נהר ספרים), עמ' 35]
על שמירת הגבולות
"אחד ממרכיבי הסבירות והתבוניות של עם היא נכונותו להציע לעמים אחרים תנאים הוגנים של שיתוף פעולה פוליטי וחברתי. תנאים הוגנים אלו הם התנאים שעם יכול להאמין בכנות שגם עמים שווים אחרים עשויים לקבלם; ואם יקבלום, אותו עם יכבד את התנאים שהציע גם כאשר הוא עשוי להפיק תועלת מהפרתם. מתברר אם כן שקריטריון ההדדיות חל על חוק העמים באותו אופן שבו הוא חל על עקרונות הצדק במשטר חוקתי".
ג'ון רולס
[ג'ון רולס חוק העמים תרגום: שחר פלד (הוצאת רסלינג), 2010, עמ' 88]
"AEQUITAS SEQUITUR LEGEM"
"השוויון בא בעקבות החוק"
ההרגל מביא להשתעבדות מרצון
"הגם שכל הדברים הופכים לטבעיים כאשר האדם מתרגל אליהם, נותר עדיין חלק אחד בטבעו שאינו משתוקק אלא לדברים פשוטים ולא משתנים. כך שהסיבה הראשונה לעבדות מרצון היא ההרגל".
אטיין דה לה בואסי
[אטיין דה לה בואסי על ההשתעבדות מרצון תרגום: ראובן מירן (הוצאת: נהר ספרים), תש"ע-2007, עמ' 38]
עריצות הרוב
(אירוע היסטורי מתוך ספרו של אלכסיס דה-טוקוויל)
האירוע נקשר למלחמת 1812 בין ארה"ב לבין בריטניה.
בעיר בולטימור שבמרילנד, הייתה פופלאריות גדולה להחלטה לצאת למלחמה נגד בריטניה. עיתון אחד שגילה התנגדות עזה למלחמה עורר בכך את זעם התושבים. ההמון התקהל מול משרדי המערכת, ניתץ את מכבשי הדפוס, ותקף את העיתונאים בבתיהם.
המילציה האזרחית הוזעקה, אך זו לא נענתה לקריאה להגיע. הדרך היחידה להצלת העיתונאים שעליהם איים האספסוף בחמתו "הייתה להשליכם לבית הסוהר כפושעים מן השורה". אך אפילו אמצעי זהירות זה העלה חרס. בשעות הלילה שוב התקהל האספסוף; "לשווא ניסו השופטים להזעיק (שוב) את המליציה". התוקפים פרצו את שערי בית-הסוהר, אחד העיתונאים נהרג בו במקום, והאחרים שרדו כי נחזו להיראות מתים.
כאשר הועמדו האשמים למשפט הם יצאו זכאים מלפני חבר מושבעים.
דה-טוקוויל נותן דוגמא נוספת לאופן שבו מנעו בפועל מאזרחים שחורים (עבדים משוחררים) מלממש את זכותם להצביע.
מסקנתו של המחבר הייתה כי "הרוב תובע לעצמו את הזכות לא רק לחוקק את החוקים אלא גם להפר אותם".
[כל הציטוטים מתוך: אלכסיס דה-טוקוויל הדמוקרטיה באמריקה תרגום: אהרן אמיר (הוצאת שלם), התשס"ח-2008, עמ' 266 (הערת שוליים מס' 4)]
עו"ד אדיר בנימיני
מנהל מחלקת המשפט הציבורי בדוידוב-בנימיני ושות'
התפיסה הפוליטת של הצדק
"אם כל האזרחים אמורים לקבל באופן חופשי את התפיסה הפוליטית של הצדק, תפיסה זו חייבת לזכות בתמיכתם של אזרחים המקבלים דוקטרינות מקיפות שונות ומנוגדות, אם כי סבירות, ובמקרה זה נקבל קונסנזוס חופף של דוקטרינות סבירות".
ג'ון רולס
[ג'ון רולס חוק העמים תרגום: שחר פלד (הוצאת רסלינג) 2010, עמ' 84].
הפרדת רשויות וריסון הסכנות מ"עריצות הרוב"
"אילו אפשר היה לכונן רשות מחוקק שתייצג את הרוב בלי שתהיה בהכרח שפחה חרופה ליצריו, רשות מבצעת שתקיים בידה חלק נאות מן השררה, ורשות שופטת שתהיה בלתי תלויה בשתי הרשויות האחרות - או אז היינו מקבלים משטר שעדיין יהיה דמוקרטי אבל כמעט לא תישקף לו סכנה שיתגלגל לעריצות".
אלכסיס דה-טוקוויל
[אלכסיס דה-טוקוויל הדמוקרטיה באמריקה תרגום: אהרן אמיר (הוצאת שלם), התשס"ח-2008, עמ' 266].
"אין דבר הגורם נזק למדינה יותר מן הנזק שנגרם לה כשעורמה נחשבת בה לחכמה"
פרנסיס בייקון
"אין בני-האדם נולדים כאזרחים, אלא המדינה חייבת לחנך אותם להיות אזרחים"
ברוך שפינוזה
"הישמר מן הצדיקים והישרים! הם צולבים ברצון את אלה הממציאים לעצמם מידה טובה משלהם"
פרידריך ניטשה
"אם אתה פוליטיקאי ואינך יכול להבחין ממבט ראשון, כשאתה נכנס לחדר, מי בעדך ומי נגדך - אתה במקצוע הלא נכון"
לינדון ביינס ג'ונסון
סיר של שותפים אף פעם אינו חם
"ככל שדבר משותף ליותר אנשים הוא זוכה לפחות דאגה וטיפול. אנשים נותנים את דעתם בעיקר למה ששייך להם, ולרכוש הכלל הם דואגים פחות, או רק במידה שהוא נוגע לכל אחד ואחד מהם. הם נוטים לזנוח עניינים בהנחה שאחר יטפל בהם".
אריסטו
[אריסטו פוליטיקה תרגום: נורית קרשון (תל-אביב: הוצאת רסלינג), 2009, עמ' 65].
התבונה הטהורה וחוקי הטבע
"חוקרי הטבע למדו לדעת, שהתבונה אינה מבינה אלא את שהיא גופה יוצרת לפי תכניתה היא, כי מן ההכרח שתקדים את עקרונות משפטיה לפי חוקים קבועים, ותכריח את הטבע להשיב לשאלותיה, ואין היא צריכה להניח לטבע לדדותה במושכות".
עמנואל קאנט
[עמנואל קאנט ביקורת התבונה הטהורה תרגום: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך (ירושלים: מוסד ביאליק), תשע"ג-2012, עמ' 15].
חשיבות יישוב השאלה מי אמור להחזיק בשלטון
"השאלה הגדולה שהעסיקה את האנושות בכל הדורות, ושהביאה עליה חלק גדול מאותן פגיעות שהרסו ערים, רוקנו מדינות מיושביהן והפרו את השלום בעולם, איננה האם יש בעולם כוח שלטוני, ואף לא מנין הוא הגיע, אלא מי אמור להחזיק בו. יישוב סוגיה זו הוא בעל חשיבות לא פחותה משאלת בטחונם של שליטים ומהשלום ומהרווחה השוכנים במלכותם ובנחלתם".
ג'ון לוק
[ג'ון לוק המסכת הראשונה על הממשל המדיני תרגום: שונמית ליפשיץ (הוצאת רסלינג), 2008, עמ' 169].