דוידוב - בנימיני ושות'

מתוך דברי הכנסת

פולמוסים וגם ציטוטים

על ממשל, חוק, חוקה, משפט וצדק

​

דף זה מוקדש למספר אמירות מתוך דברי הכנסת, בענייני ממשל ושיטת ממשל, עניינים חוקתיים, אמירות בנושאי ממשל, מדיניות, חקיקה, חוק, משפט וצדק. 

 

הציטטות לקוחות בדיוני הכנסת בשנות החמישים והשישים; תקופה בה למרות המחלוקות האידיאולוגיות והאישיות הקשות הקפידו חברי הכנסת על טוהר השפה, וידעו לבטא את עצמם בעברית תקנית, בנחרצות ובתקיפות בנושאים השונים, מבלי לשקוע למחוזות נמוכים ובלי לעשות שימוש ברטוריקה בעייתית.

 

 

----------------------------------

 

 

• "רק לאחר שש שנים מביאה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השלישית את אחד הפרקים של החוקה – חוק יסוד הכנסת. חברי הכנסת, לפי חשבון זה אנו יכולים לבוא לידי מסקנה, כי ישנם כל הסיכויים שבעוד חמישים וארבע שנים בערך, תהיה לנו חוקת מדינה, מפני שבחוקה יש תשעה-עשרה פרקים, ואם הדיון על פרק אחד, שטרם סיימנו אותו, נמשך שש שנים, ישנם כל הסיכויים שבעוד חמישים וארבע שנים תהיה לנו חוקה במדינה" (ח"כ נחום ניר-רפאלקס).

 

 

• "עורך דין טוב יודע שיש עניינים שאינו מקבל אותם להגנה, כי הם אינם נתנים להגנה, וכניעתכם בעניין מס רכוש הוא עניין כזה" (ח"כ ד"ר משה סנה).

 

 

• "יש דין צדק — אני מאמין בו — בהיסטוריה" (ח"כ מנחם בגין).

 

 

• "לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי דברי בכנסת היו טבועים במידה גדושה בחותם השקפותי האישיות, בשעה שהופעתי בשלחות של ועדת הכנסת. מסתבר איפוא שחרגתי מתחום תפקידי ואני חייב אילו דברי הסבר. כל דיון ציבורי נועד לו, לפי עניות דעתי, תפקיד מחנך[...] אחד התנאים לכך - שהמשתתפים בו פיהם ולבם יהיה שווה. הייתי שרוי בהרגשה כי הצד החינוכי בדיון נפגם קשה. ואת הרגשתי זו הבאתי לידי ביטוי מעל במת הכנסת" (ח"כ ישראל גורי).

 

 

• "יורשה נא לי להגיש שאני מתפלא במקצת שחבר הכנסת גוברין מצא לנכון להשמיע רעיונות לאו דווקא מקוריים על שיטת הבחירות הרוביות. נדמה לי שהסוס הזה גווע כבר" (ח"כ חנן רובין).

 

 

• "זהו דבר פעוט, אבל בדברים קטנים אלה משתקף יחסו של ראש הממשלה ויחסם של שרים אחרים למוסד הממונה עליהם. ובעניינים אלה צריך להקפיד ולדקדק כחוט השערה, כי כל פרצה קלה פותחת פתח לפגיעה בזכויות ובחרויות הדמוקרטיות של העם המגולמות בכנסת" (ח"כ ד"ר משה סנה). 

 

 

• "בשומעי את הנימוקים של חבר הכנסת סנה חשבתי ברגעים מסוימים, שאין אדם שהיה יכול לדבר בהצלחה כזו בעד חוק זה כמוהו. אם מישהו יכול היה להשפיע על מתנגד קיצוני ביותר של החוק להצביע בעדו, הרי זה על ידי הדברים שנאמרו על ידו" (ח"כ יוחנן בדר).

 

 

• "מימי אתונה העתיקה ועד ימינו יש בדמוקרטיות שני טיפוסים מסוימים, המופיעים מידי פעם בצורות שונות, אבל מהותם היסודית לא משתנה: טיפוס הדמגוג וטיפוס המדינאי. דרכו של הדמגוג היא דרך קלה. אין דבר שאין בכוחו לעשות: אין ארץ שאיננו יכול לכבוש; אין שונא שאינו יכול להשמיד: אין מאוויים של הציבור שאינו יכול לספק: אין אינסטינקט של ההמון שאיננו יכול להשבעו רצון - כי כוחו בהבל פיו: הוא דברן - ואין מעצור ללשונו. המדינאי מוגבל, דרכו קשה, הוא אינו יכול לעשות הכל, הוא איננו יכול להשביע רצון כל אחד: הוא איננו רשאי ואינו מסוגל לספק אינסטנקטים זולים, הוא צריך לבצע ולא לדקלם, והוא אחראי לגורל העם" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "יש ברכה בקיום אופוזיציה, אבל אופוזיציה אחראית כשם שיש צורך שתהיה קואליציה אחראית" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "סוף נאומו של בגין העיד על תחילתו. העיקר הוא להפיל את הממשלה, הדבר גרם לי לאסוציאציה: ב"ילקוט הכזבים" של הפלמ"ח אומר מאן-דהוא: "בהזדמנות זו שאוסשקין מת - נקום כולנו לטובתו" (ח"כ ישראל גלילי).

 

 

• "לא ידענו ממלכתיות למעלה מאלפיים שנה, מאז תום עצמאותנו האמיתית עם מות אלכסנדר ינאי ואשתו. כאשר גם לפני כן, גם בבית ראשון, לא הצטיינו ביותר בכושר הממלכתי" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "אני בטוח שבניהם וכנדיהם של אלה אשר עשו יתגאו במעשי אבותיהם ואבות אבותיהם שעשו זאת. אבל אני לא מעוניין בעבר, אני מביט לעתיד. אי אפשר שאנחנו כולנו לא נביט לעתיד - ועלינו להביט בעיניים פקוחות" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "אני טוען שיש לי שניים-שלושה לבבות: של שר אוצר, של ציוני, של פועל - לכל דבר יש את המסגרת שלו" (השר לוי אשכול).

 

 

• "אני מסופק אם יש מניין מצרים היודעים לדבר בלשון המצרית בה דיבר פרעה אל יוסף, זהו אחד הדברים המבליטים את השוני של עמנו, בשעה שאנו מדברים שוב בלשון שדברו אבותנו כאשר נפגשו לראשונה" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "דין תורה הקשה ביותר הוא כאשר שני הצדדים, גם התובע וגם הנתבע, צודקים. הרי ידוע הסיפור על אותו רב שאמר לתובע: אתה צודק, וגם לנתבע אמר: אתה צודק, וכששאלה אותו הרבנית איך יכולים שניהם להיות צודקים? ענה לה הרב ואמר: גם את צודקת. שעות על גבי שעות שמענו את דברי המתדיינים על התקציב, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, ונזכרנו באותו סיפור (ח"כ בנימין מינץ).

 

 

• "נשאל פעם חכם סיני קדמוני את מי יש לבחור לממשלה - האם יש לבחור את אלה שאהובים על ידי הכל? הוא אמר: לא. אם כך, שאלו, את אלה שנואים על הכל? - אמר: לא, חס וחלילה. אלא את מי יש לבחור? - יש לבחור את אלה שאהובים על ידי הטובים ושנואים על הרעים" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "האיש שכתב את החיבור 'שקרים קונבציונאליים' בוודאי לא העלה על דעתו שההדגשה לכותרת של חיבורו תינתן דווקא בכנסת של מדינת ישראל" (ח"כ ד"ר משה סנה).

 

 

• "[...] אני מצטער לציין שאצל כמה חברים נתערבבו האמצעים והמטרה. יש רשימה יפה אצל אחד-העם בעניין אמצעים ומטרה, בה הוא מציין שיש הבדל בין עמים פרימיטיביים ובין עמים רציונליים; אצל עמים פרימיטיביים המטרה והאמצעים צמודים, והם מחייבים את האמצעים גם לאחר שהמטרה הושגה, ואילו אצל עמים רציונאליים לאחר שהמטרה הושגה האמצעי בטל. העיקר היא המטרה ולא האמצעי: הצבת צה"ל על חוף מצריים לא הייתה ואינה מטרה בשבילנו. היא רק אמצעי להבטחת חופש השיט[...]" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "נדמה לי שחדרתי קצת למעבדה בה הכין חבר הכנסת לנדאו את נאומו. בראשית ברא את אמירת הכנף, ולאחר מכן התאים את כל העובדות לאמירת הכנף[...] ואם העובדות אינן מתיישבות עם אמירת הכנף - אוי לעובדות. לא את האמירה הוא מתקן, אלא את העובדות (ח"כ ישראל גורי).

 

 

• "אפילו לחבר הכנסת אולמרט לא הייתה ברירה והוא נאלץ לאצול מברכתו לשר התחבורה בקשר לחוק זה, אם כי אני מבין שנאלץ היה למצוא גם כמה נקודות לביקורת" (ח"כ משה ארם).

 

 

• "המתנגד החריף ביותר של שרת החוץ לא יוכל לטעון שאין היא יודעת להופיע על במת הכנסת בנאומים ברורים, תקיפים ואף בלשון עוקצנית. לא אוכל לומר שהפעם ראינו תכונות אלה בנאומה (ח"כ יוחנן בדר).

 

 

• "דברי ימי ההתיישבות אינם נעשים ברחוב הרצל[...] חבר הכנסת אבניאל, אם תרצה ללמוד - וזוהי מידה טובה מאוד - תמצא אנשים שילמדוך את דברי ימי ההתיישבות ואת תורתה (השר לוי אשכול).

 

 

• "[...]משום כך, למרות המקובל במדינה ובכנסת, אני רוצה לומר היום דברי שבח גם ליריבים. אני סבור שעם ישראל חייב תודה לשר הבריאות[...] על שעורר את הבעיה הזאת בישיבת הממשלה" (ח"כ מנחם בגין).

 

 

• "בפרקי-אבות יש ביטוי אדיר: 'שפל רוח'. והרי מידה זו דרושה לא רק ללמוד תורה אלא גם לניהול מדיניות. בלעדי זאת יש לך את ה'ריאל פוליטיק' המפורסם, על מקורו של הטמא, שלפתחו חטאת רובץ אלא תהום פעורה ונושאה מזדקרת" (ח"כ מנחם בגין).

 

 

• "אתם מרבים כל כך לטעון אותם דברים, עד שתתחילו להאמין בכך בעצמכם (ח"כ אידוב כהן).

 

 

• "שמעתי את הנאום הראשון בויכוח. ושמעתי אותו בתמהיהה רבה, כי אני רגיל שבכנסת הזאת עולים רק נבחרי העם, חברי כנסת, בין מתוך השורה ובין מנהיגי סיעות. והנה בדברי הנואם הראשון שמעתי מעל הבמה מדבר אלינו לא חבר כנסת פשוט, גם לא מנהיג סיעה, אלא לא פחות ולא יותר - בעם היהודי בכבודו ובעצמו. תמהתי תמיהה רבה איך קרה הנס, שהעם היהודי הופיע על הבמה. בעוד אני משתאה, והנה לא העם היהודי, אלא העולם כולו הופיע אחריו על הבמה ומדבר. הקשבתי בקשב רב, מלא השתוממות על הפלא הזה, עד שפקחתי את עיני, הבטתי לבמה וראיתי שזו הייתה אילוזיה; לא העולם כולו ולא העם מדבר - אלא חבר הכנסת בגין הנכבד, מנהיג סיעה קטנה המהווה רק 12% בכנסת, מדבר אלינו" (רה"מ, דוד בן-גוריון).

 

 

• "בכל ימי קיום הכנסת, שבהם היה לי הכבוד ולהיבחר ולשמוע את מנהיגה של תנועה החירות, למדתי לצערי שעצותיו אין בהן ברכה[...] ואם כבר אמרתי לחבר הכנסת המכובד בגין שאינני מוכן לקבל את הצעתו, ארהיב עוז בנפשי לתת לו עצה אחת: שלא יטריח עצמו למסור לי אינפורמציה באיזה מקום אפשר או אי אפשר להשיג ציוד לצה"ל. אני מוכן לקבל אינפורמציה כזאת מכל איש שבקי בעניין זה" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "העולם הדתי לא התגייס עד עכשיו להילחם ולעמוד על המשמר על כמה דברים חשובים, - כמו לא תשיך נשך" (השר, לוי אשכול).

 

 

• "עלי להזכיר את הכלל התלמודי שכר מצווה - מצוווה. אין כל חובה לתת בעד מצווה עיטור או שכר אחר. בעיניי זהו כלל נאצל; ונדמה לי כי אדם הראוי לשם זה וודאי סיפק בעצם המעשה הטוב שהוא עושה, ואינו זקוק לתהילה, לעיטור או לכבוד אחר" (רה"מ, דוד בן-גוריון).

 

 

• "אין אנשים מושלמים בעולם. אפילו בתנ"ך לא מתואר אדם מושלם, ללא כל פגם ומשגה. יש לכל אדם תכונות טובות ולא טובות, ואף התכונות הטובות אינן מושלמות, אינן מגיעות לשיאן. הדבר אשר ייחד את נחמיה ארגוב, - ואני אומר זאת מתוך ידיעה ברורה ובלא כל הגזמה, - הוא כי הייתה לו תוכנה אחת בתכלית השלמות, ודווקא אחת מהתכונות החשובות ביותר באדם, - וזוהי המסירות והנאמנות" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "קראתי דברי כל הנואמים בעיון רב, כראוי להם; ואני שמח לציין רוב הנואמים אמרו , לדעתי, דברים נכוחים, נכונים ולעניין. ואני, משום כך, פטור מנגוע בדבריהם. אעמוד רק על כמה דברים של שלושה נואמים, שונים ומרוחקים זה מזה, חברי הכנסת בדר, ברנשטיין וחנן, אשר נדמה לי בחלקם החטיאו את האמת , אני מניח, בשגגה או מתוך חוסר הרגל לדייק בשעת ויכוח פומבי; ובחלקם נגררו אחרי ססמאות שקליפתן מלבבת אבל תכנן ריק (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "[...] עלי לקבוע כי ההערות שמר ברנשטיין שם בפי, הן פרי דמיונו של הנואם" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "כנראה שאפסה כל תקווה לשמוע מילה חדשה מפי ח"כ בדר, פרט לדיבור תקליטי וחזרה על נאומים אשר נשא על תקציבים אחרים, בסגנונו המיוחד[...] כאילו לא קרה דבר במשך עשר שנים" (ח"כ ישראל גורי).

 

 

• "(עם ח"כ ספיר) כדאי להתווכח באופן ענייני. אני מלאכה זו משאיר לחבריי אשר השתתפו בויכוח ולשר האוצר. רצוני להשקיף על התקציב מן 'המצפה' שלי" (ח"כ ישראל גורי).

 

 

• "אם שעתי תעמוד לי, אתעכב גם על דברי הציר הנכבד מאזור הבחירות של כיכר מוגרבי אשר פתח את הויכוח (ח"כ עקיבא גוברין).

 

 

• "אשתדל להתעכב גם על דברי ח"כ ספיר, אשר פרט לנוסח נאה - וזאת נאמר לשבחו - הרי במהותו ובתוכנו לא היו שונים מדברי ח"כ בדר, ולא ברור לי משום מה מתעכב עדיין האיחוד בין הציונים הכלליים וחרות (ח"כ עקיבא גוברין).

 

 

• "הרשוני נא בפתח דבריי להביע רגשי הערצתי למוסד המחוקק העליון. אני עולה לדוכן זה בהרגשת דחילו ורחימו, ביודעי כי מעל דוכן זה נדונות בעיות שבפתרוונן תעוצב במידה רבה דמותה ועתידה של מדינת ישראל" (ח"כ עמוס דגני).

 

 

• "אני שמח שנפל בחלקי לברך את ח"כ עמוס דגני לנאום היכורים שלו. היה זה נאום ביכורים מצוין ולא נאום בוסר. להיפך, לפי הביכורים אפשר לצפות ליבול דומה גם בעבודת הכנסת (ח"כ משה סנה).

 

 

• "[...] הוא דומה בנאומו לבנאי המתפאר בזה שהקים כך וכך קומות בבניין, בו בזמן שהטענה היא אם הבניה היא לפי תוכנית טובה או גרועה, אם המסד הוא איתן, אם הפרופורציות הן נכונות או מעוותות ואם הבניין בשלמותו מובטח מפני זעזועים ומהתמוטטות, או לא" (ח"כ משה סנה).

 

 

• "עלי לומר שלא 'מכל מלמדי השכלתי' הפעם בויכוח, ורציתי מאוד להשכיל; אני מבקש ומחפש גרעינים הראויים אחר-כך להלקח לטחינה" (לוי אשכול).

 

 

• "[...] ועוד הגדיל ח"כ בדר לעשות כאשר כיבד אותנו - זו הפעם הראשונה, דומני - במנה רצינית וגדושה של קנטור והשמצה על ההסתתדרות הציונית" (שר האוצר, לוי אשכול).

 

 

• "העפרון צודק, תלוי איזו יד מחזיקה את העפרון" (ח"כ פנחס ספיר).

 

 

• "חברי כנסת נכבדים, ישנו חלק של כלכלנים הנמצאים תחת היפנוזה של חלונות פאר בחונויות בערים הגדולות של ארץ ישראל" (ח"כ יעקב ריפתין).

 

 

• "בסיום הויכוח על בחירת יחסיות או אזוריות, פסק יו"ר וועדת החוקה, העורך-דין המלומד מר ניר, כי 'מי שמציע בחירת אזוריות ברצינות - אין לו הבנה לעניין, ומי שמבין ומציע - אין זה רציני'. אשים נפשי בכפי ואדחה את פסקנותו הנבונה והרצינית של ח"כ ניר" (רה"מ דוד בן-גוריון).

 

 

• "אני רוצה לומר לדוברה של מפא"י שאם הוא טוען כי אנחנו איננו אופוזיציה אחראית, הרי לא ממנו נלמד אחריות" (ח"כ מנחם בגין).

 

 

• "אם יש עניין, שבו אני מעריך מאוד כשרות, הרי זה בעניין הבחירות" (ח"כ ישראל בר-יהודה).

 

 

• "[...] זוהי הליכה על קרח דק מאוד ודרושה לכך וירטואוזיות גדולה מאוד. אני רוצה לברך את כולנו שתהיה לנו הוירטואוזיות הדרושה להינצל מן הצליל הזה, כדי שמי שמתכונן או חושב שהגיע הזמן לעזוב את הארץ, לא יוכל לטעון שגם בכנסת הצדיקו את הנימוקים לכך" (שר האוצר, לוי אשכול).

 

 

• "כאשר הנחתום מעיד יותר מידי על עיסתו, צריך לבדוק את העיסה היטב" (ח"כ עזרא איכילוב).

​​

​

• "היות ומיד יעלה לבמה חבר כנסת מסיעת מפא"י, שיראהמתפקידו לומר אמן אחר כל מה שעושה המשטרה, רוצה אני להסתמך גם על דברי חבר כנסת ממפלגה זו שאמר[...] (ח"כ מאיר וילנר).

​

​

• "בין שהוא (וילנר) מדבר ובין שחבר אחר מסיעתו מדבר - הם מעלים גרה ומזכירים אותן דוגמאות שהעלו תמיד[...] ח"כ לנדאו ניסה להדגיש ולציין אורות וצללים. אולם האורות היו בדבריו לשביבים והצללים לעלטה. אלה לא היו אורות ולא צללים (שר המשטרה - ח"כ ש.שטרית).

​

​

• "אני רוצה להביע תודה לח"כ וילוסקה על שלילתה המוחלטת והגמורה של ראש הממשלה, ממשלתו וחבריו. אילו הייתה באיזו מידה שהיא תומכת בי - הייתי חייב לפשפש במעשי, מה חטאתי ומה פשעתי. איתה ועם חבריה איו לי כל ויכוח (רה"מ דוד בן-גוריון).

​

​

• "מי יקבע? מרא דאתרא רובין יקבע? או ההסתדרות תקבע? הוד מעלתה ההסתדרות - היא בלבד תחליט (השר פנחס לבון).

​

​

• "יש מושגים שבהיוולדם אולי טובים הם, אך ככל שעובר עליהם הזמן הם עשויים להתאבן או אפילו להסתאב. אין זה קל להשתחרר מהנחות שלפיהן נהגו בעבר" (ח"כ משה קלמר).

​

​

• "חבר הכנסת בדר שוב הקדיש בנאומו חלק ניכר של מרצו לקיבוצים ולגם לשכירים. אם שומעים או קוראים את נאומו של ח"כ בדר יכולים לפעמים לקבל את הרושם שבעיות מס ההכנסה מצטמצמות בפרשה אחת - הקיבוצים" (ח"כ חנן רובין).

​

​

• "זה מה שנקרא בחוק הרומי Societasleonina; האוצר שותף רק להכנסות ולא רק להפסדים; מה שקוראים במדרש ובאגדה 'מיטת סדום'. זה גם אופייני לאותה כוונה לא להקל ככל האפשר, ולהוסיף מעמסה בכל הזדמנות" (ח"כ יוחנן בדר).

​

​

• "בוודאי יבואו ויגידו דרוש כסף לפיתוח. 'פיתוח' נעשתה שוב מילה מאוד מודרנית, אטראקציונית, סנסאציונית, 'דיין'יסטית'. אני רואה שקמה תורה חדשה - 'פיתוחיזם'. הכל למען הפיתוח; שיהיה צנע ורעב ואבטלה, ואם כבר מאיימים למען פיתוח בצנע וברעב ובאבטלה, בוודאי תוספת מיסים אינה אלה דבר קטן באופן יחסי. זו כמעט לא גזרה, זה כמעט חסד. רק מיסים, אחרי כל הדברים הנוראים שמבטיחים לנו בשם תורת 'הפיתוחיזם'" (ח"כ יוחנן בדר).

​

 

• "אני רוצה להתחיל את דברי בדברי שבח לנאומו של ח"כ שפירא; איני יודע אם המחמאה שלי תנאם לו, אבל אני התרשמתי שזהו נאום של פוליטיקאי טוב ומוכשר (ח"כ יעקב רפתין).

​

• "אולי טראגי הוא הויכוח הזה, ובכל זאת דרושה איזו מידה של חוש הומור על מנת להעריך אמירה מסוג זה במציאותנו ובדורנו (ח"כ יעק רפתין)

​

• "אתם חושבים שאנחנו נסבול את העלבון האווילי הזה, שאתם תעמידו את היהודים החילוניים, בני-הציונות, בוני תנועת השחרור היהודית, בוני המדינה, כיהודים ממדרגה נמוכה יותר?! אנחנו אוהבים את העבר ואנחנו רוצים באותה העזה שנלחמו בה הנביאים, ואשר רבים ממעריציהם הם רק קריקטורה של גבורתם הרוחנית[...] אתם קוברים מאחורי הגדר של בית הקברות ההיסטורי פסגות של מחשבה אנושית, כפי שיצרו שפינוזה, מארקס ואיינשטיין, כל אלה מחוץ לגדר" (ח"כ יעקב רפתין).

​

• "ח"כ שפירא הודיע שלא תהיה נסיגה מהלכת סיני. הודיע ולא דייק. דווקא גדולי התורה ידעות לתאם הלכה למציאות חדשה[...] לגבי ההוראה 'לא תשיך לאחיך נשך'. מה לזה ולחוק הריבית שהתקבל פה? ועוד. גם בימי שפוט השופטים, בימי רות המואביה, הייתה נסיגה כזאת. לא אצטט כאן, כי הרי כולנו מכירים את הציטטה בדיוק. אמר 'לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה''[...] והנה באה מואביה ונכנסה לקהל ה' (ח"כ אמה תלמי).

​

• "ח"כ כ"ץ, אני חושבת שאתה יודע כי מעטות הן האמיתות - ואולי בכלל אין כאלו - שפעם אחת הושגו והן עומדות לנצח" (ח"כ אמה תלמי).

​

• "אין אנו מזלזלים בערכה של הדת בתולדות ישראל. הדת שמרה על הגחלת היהודית. אך ככל שנפלו החומות בין היהודי וגלותו, פרנסתו, תרבותו, לבושו וסגנון חייו - כך נסתמנה תמורה ונחלשה השפעת הדת. ואינני יודעת מה היה קורה אילמלא והתנועה הלאומית התייצבה וכבשה את המוני העם" (ח"כ אמה תלמי).

​

• "אני יודע שמורנו ורבנו זאב ז'בוטינסקי, אביר האמת וההדר והדר האמת היה היום אומר או מורה לאחד מתלמדיו לומר את הדברים הבאים: על אף כל מה שהיה ביננו בעבר, ועל אף כל מה שעלול להתרחש ובוודאי יתרחש ביננו בעתיד, ביחסי היריבות הבלתי נמנעת ביננו לראש הממשלה ולחבריה, שביום א' קבלו החלטה נבונה ונכונה; ישר כוכחם" (ח"כ מנחם בגין).

​

• "אני מצטער שח"כ בן-אליעזר אמר דברים אחדים שהוא אינו יודע שאינם נכונים, ואולי כמה דברים שהוא יודע שאינם נכונים" (רה"מ, דוד בן-גוריון).

​

• "הפתיעה אותי לגמרי, ושלא לטובה, ח"כ תלמי, אשר ניסתה אתמול לצלול בפעם הראשונה בכנסת לנבכי הבירור הכלכלי" (שר האוצר, לוי אשכול).

​

• "אני רוצה להקדים ולהבטיח לכנסת שהפעם אדבר דברי פרוזה יבשים ביותר[...] לאחר הויכוח כאן שהיה מתובל לפעמים גם בדברי שירה, דומני שטוב יהיה אם לשם שינוי אשאר במסגרת פרוזאית יבשה" (שר האוצר, לוי אשכול).

​

• "לגבי שליחי ציבור ומדינה לא רק שהם בעצמם יהיו נקיי-כפיים, אלא עליהם להתנהג כך שגם הציבור יראה אותם ככאלה. לא מספיק שיהיו ישירים והגונים ללא פניות, אלא עליהם להשליט בהכרת הציבור את התכונות האלה. לא רק שהם צריכים להימנע מעשיית דברים לא הגונים, אלא גם מעשיית דברים כשרים העלולים להיתפס באופן מסולף" (רה"מ דוד בן-גוריון).

​​

• "אני חולק על ההיסוריוגרפיה של ח"כ בגין אשר בניגוד לדורשי רשימות בישראל מאז ומקדם, ובניגוד להיסטוריונית בישראל מחוגים שונים[...] הצליח כביכול לקפל כל תולדות ישראל בכמה משפטים (ח"כ עקיבא גוברין).

​​

• "אין לך סימן מובהק יותר שיעיד כי החוק המוגש הוא הגיוני וצודק, מאשר העובדה שנציגי הקומוניסטים מתנגדים לו" (שמואל דיין).

​

• "אדוני היושב-ראש, זוהי הפעם העשירית שיש לי את הכבוד, בשם סיעתי, לפתוח את הדיון על התקציב השנתי של המדינה. בהזדמנות זו, מר שפרינצק, הרשני נא להודות לך על שאתה שומע לי בפעם העשירות בהקשבה מסוימת וגם בסבלנוות. אני רוצה בהזדמנות זו לאחל למר שפרינצק שישיב על הכסא החשוב הזה כאשר במקומי, בתפקיד דומה, יופיע מר אשכול" (ח"כ יונן בדר)

​

• "לקחתי את 'דברי הכנסת', ואף על פי שבדרך כלל אינני מכניס תיקונים בסטנוגרמות, קראתי את נאומי הראשון, וראיתי שכמעט כל אותם הדברים שאמרתי אז אקטואליים גם כיום: פקידיסטאן, ניפוח התקציב, הפיקוח ההרסני, אין יחס בין ההכנסה הלאומית לבין עומס המיסים" (ח"כ יוחנן בדר).

​

• "במשך עשר שנים אלה היינו מבחינה כלכלית ב'ארץ הפלאות של עליסה'[...]" (ח"כ יוחנן בדר)

​

• "כיצד עין צר עולה בד בבד עם סובסידיות" (שר האוצר, לוי אשכול).

​

• "אני מבין שאנשים חשובים בעלי שררה חושבים שהם יכולים לעשות בדקדוק כאוות נפשם. מספרים על קיסר זיגמונד, קיסר גרמני ורומי, שנאם בוועידת קונסטנץ נאום בלטינית, כמו בימים ההם, ובאו אליו מומחי הדקדוק ואמרו לו: "יש שגיאות בלטינית שלך". ענה להם: "Ego sum Rex Romanorum supra grammaticos" - "הנני מלך הרומאים ומעל לאנשי הדקדוק". השיבו לו: "Nec Caesar supra grammaticam" - "גם הקיסר אינו מעל חוקי הדקדוק". אבל אתם רוצים להיות שליטים על דקדוק. אגיד לכם משהו יותר חשוב כיום, מר אשכול איננו יכול להיות מעל לחוקי הכלכלה: Nec Eskol supra lege economicae " (ח"כ יוחנן בדר).

​

• "כדי להעלות את שיעור גביית מס ההכנסה, אחרי שכבר מיצתם את כל האפשרויות בדיעבד ע"י תיקון השומה לשש שנים אחרונות, יצטרך מר אשכול לקחת את פקידי השומה והמפקחים שלו ולשלוח אותם לקרקס מדראנו, להשתלמות אקרובאטיקה" (ח"כ יוחנן בדר).

​

• "וודאי שכל אחד מאתנו הוא בקורתי לגבי הכנסת. בקורתי לגבי הכנסת למשל, נובעת מעובדה אחת, שלדעתי אין מספיק חברי מפ"ם בכנסת" (ח"כ חנן רובין).

• ​

• "אני מאמין שבהתרגשות כזו כבר אפשר היה לעקוב הרים גבוהים יותר מאשר לרצות לעכב את ירקון" (שר האוצר, לוי אשכול)

​

•  "אני מוכן לרשות את הפטנט על חשבונך, ומלבד שיקבלו אותו בכנסת" (ח"כ יעקב ריפתין).

​

• "שמענו מפי שר החקלאותהרצאה מקיפה ומלאה תוכן ומספרים, אבל סבורני שמחובתי הלא נעימה - לא רק מפני שאני איש אופוזיציה, כי אם דווקא מפני שגורל החקלאות קרוב ללבי" (מרדכי אולמרט).

​

• "כל זמן שאוזנו של אדם תהיה כרויה לשמוע סקירתו המאלפת והמרתקת של שר החקלאות; וכל כמה שעיני רוחו של אדם תהיינה פקוחות וחדורות לראות את הנעשה, אין לעמוד על כל הצדדים של המפעל והישגיו אםאין רואים אותו בעיני בשר. ומי שלא עשה זאת, אני מייעץ לו לעשות זאת" (ח"כ מיכאל חזני).

​

• "מי שאינו חושב באופן סופיסטי יודע, שהמושג ריבונות כולל הכל, פרט לדבר אחד: פרט לזכות לבטל את הריבונות. ההבדל בין מחשבה נכונה לבין סופיסטית מתבטא בכך שמחשבה סופיסטית אינה יודעת סייגים הגודרים את האמת מן השקר. לא יכול שומר הריבונות לבטל את הריבונות. אם הוא מבטל את הריבונות - אין הוא עוד שומר הריבונות" (ח"כ משה סנה).

• ע

• "רצוני להעיר הערה נוספת. כל הדואג לדפוסים ממלכתיים תקינים - אינני מדבר על התוכן, כי לגבי התוכן אפשר להיות מחולקים, לא כן לגבי הדפוסים, כי צריכה להיות דאגה משותפת לשמור על דפוסים תקינים - אינו יכול להסכים לתחבולה זו (ח"כ ד"ר משה סנה).

​​

• "אני מבקש; ילמדנו רבנו, איפה נשמע דבר כזה, שנעשו אופרציות כאלה בתוך תקציב. הצנעתי בדיבור, כי אני חושב שזה פסול מבחינת הנוהל התקין, אך על אף שדיברתי בלשון מאופקת ומרוסנת, ראית צורך להפסיק אותי, כנראה, לא יכלת לשאת אפילו את הדיבור המאופק הזה" (ח"כ ד"ר משה סנה).

​

• "חבריי המסתייגים השחיזו מוחותיהם המושחזים גם בלאו הכי למדי, כדי להקיף הצעת חוק זו בגדרי קוצים, על מנת שאי אפשר יהיה לבצעו, וליטול בדרך זו את נשמתו. אם שר האוצר יחדור דרך איזה סדק בגדר תיל אחת - מיד יתקל בשניה ויצטרך לחפש איזה סדק כיצד לפרוץ אותה. יפרוץ את המחזום השני - יצטרך לחפש איזה סדק כיצד לפרוץ את השלישי וכך הלאה. קיצורו של דבר - כל 'הדאגה' כיצד להקיף את החוק בגדרי תיל הייתה כדי שלא יוכלו לבצעו (ח"כ ישראל גורי).

​

• "אוסיף רק דבר אחד: חוש ההומור בגד הפעם בחבר הכנסת סנה, כשהוא התרעם על קריאת הביניים של שר האוצר - 'לא ידעתי ולא שמעתי - אין זאת ראיה'. הוא לא הרגיש עוקצה של קריאת הביניים ועוקר כוונתה" (ישראל גורי).

​

• "אני מצטער שח"כ בדר איננו, כי אני רוצה להגיד לו מילה לא כל כך מלטפת; קשה לו לחרוג מן השגרה השדופה, מאיזה נוסח קפוא של דיבור. אתה טוען בחיטים והוא - יש לו מענה אחד: בשערוים. תמיד אותו דבר (שר האוצר, לוי אשכול).

​

• "אינני  נכנס לויכוח שבין חברי הכנסת בן-אליעזר ואלמוגי. אינני מכניס ראשי לויכוח זה, לא על הדיבור במתרברב של האחד ולא על תשובתו הפטתית של השני. אינני חושב שאנחנו צריכים לפרוט עניין כה רציני למטבע כל כך קטן" (חנן רובין).

​

• "יש סכנה שדברים לא נכונים יושמעו על ידי אנשי מפא"י פעמים רבות כל כך שאפילו הם עצמם עלולים להאמין לדבריהם" (ח"כ ד"ר יוחנן בדר).

​

• "אדוני היו"ר אני מבקש את סליחתו על שידיד ויביה ח"כ גוברין פיתה אותי לענות על דבריו, אם כי אין הדבר שייך לעניין שאנו דנים בו (ח"כ ד"ר יוחנן בדר).

​

• ח"כ גוברין, בעל הדיבור מלא המרץ, חזר כאן, במהדורה קצת יותר חלשה על דברי ראש הממשלה" (חנן רובין).

​

• "אם משהו אינו ידוע לח"כ בהיר אין זה אומר שדבר זה אינו קיים. אחרת היו בוודאי הרבה דברים בחזקת בלתי קיימים, למרות שהם בכל זאת קיימים" (חנן רובין).

​

• "תבואו ותגידו את האמת. לשם מה אותה טלית, אשר אתם רוצים שתהיה כולה תכלת, והיא מאוד מלוכלכת" (ח"כ יוסף שופמן).

​

• "ארשה לעצמי, עם פתיחת דברי, נימה אישית. אני רשאי לדבר במידה לא קטנה של ניסיון אישי, במשך כמה שנים, ומשום כך אני יכול להניח שכמה מן הדברים שאומר כאן הם בבחינת ניסיון מתוך לימוד (ח"כ יוסף שפירא).

​

• "אני סבור שהשלטון המקומי הוא זירה לגיטימית למאבק פוליטי. ההבדל בין עירייה המכבידה נטל מסיה על השכבות העניות לבין עירייה הבוחרת בשיטת מיסים צודקת יותר הוא בעיניי הבדל פוליטי. ההבדל בין עירייה המטפחת כחלון ראווה את השכונות העשירות במרכז העיר במחיר הזנחת השרותים האלמנטריים בשכונות העממיות ובין עירייה שמתן שירותים עירוניים לכל הוא בראש דאגותיה, הוא בעיניי הבדל פוליטי. המאבק על סדר העדיפויות בסיפוק הצרכים והשירותים העירוניים על ידי רשות מקומית הוא מאבק פוליטי בתוכנו. ומוטב שלא נטשטש אמת פשוטה זו ולא נראה בהצעה שלפנינו דבר שאין בה" (ח"כ ד"ר חיים צדוק).

​

• "כשהקשבתי לדברי הסנגוריה של בא-כוח מפלגת פועלי ארץ ישראל על שינוי שיטת הבחירות, נזכרתי באזהרה שהזהיר פעם אלכסנדר ינאי את אשתו שלומציון המלכה: "אל תתייראי לא מן הפרושים, לא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים" (ח"כ משה ארם).

​

• "אני אומר מה שאמרתי לרא שממשלה בשעה שהציג את הממשלה הקודמת כאשר הדגיש אז את האספקטים העדתיים: להסית קל, להצית קל, אך לכבות קשה ולפעמים גם בלתי אפשרי" (ח"כ ד"ר יוסף בורג).

​

• "חשבתי תמיד כי חבר הכנסת צדוק הוא יוריסט, ויוריסט טוב. אך אני רואה כי הוא איננו מסתפק בכך, ורוצה גם בכתר ההיסטוריון" (ח"כ ד"ר יוסף בורג).

​

• "כיום נלחם חבר הכנסת רוקח על בחירות אישיות מלחמה טרגית; יש במלחמה הזאת משהו מן הטרגדיה של סרוואנטס, כשהוא אינו זוכה לומר דברי ברכה בחגיגת היובל של תל-אביב" (ח"כ יעקב ריפתין).

​

• "אני מכיר את כל האנשים אשר שירתו במדינה כשרים ממפלגות שונות ורחשתי אמון וכבוד לכל אחד מהם. כולם היו אנשים ישרים ומלאו את חובתם במיטב יכולתם, אולם לגבי שליחי ציבור ומדינה לא רק שהם בעצמם יהיו נקיי-כפיים, אלא עליהם להתנהג כך שגם הציבור יראה אותם ככאלה. לא מספיק שיהיו ישרים והגונים ללא פניות, אלא עליהם להשליט בהכרת הציבור את התכונות האלה. לא רק שהם צריכים להימנע מעשיית דברים לא הגונים, אלא גם מעשיית דברים כשרים העלולים להיתפס באופן מסולף" (רה"מ דוד בן-גוריון).

​​

• "הנואם האחרון , נואם שאפשר להסכים לדבריו או לא, הפליא אותי שלקח על עצמו לדבר בשם האזרח הישראלי. הוא יכול לדבר בשמו או בשם חבריו, אין הוא בא-כוח האזרח הישראלי" (רה"מ דוד בן-גוריון).

​​

• "רוצה אני עתה להזכיר חטאות נעורים, לא שלי, אלא של אלה שביקרו וטענו כנגד הוועדה. הם היו בין קטני האמונה וגדולי הלגלוג על כל העניין" (שר האוצר לוי אשכול).

​​

• "אל תהיה עצבני, יש לסבול דברי אמת אפילו אם הם בלתי נעימים (ח"כ יוחנן בדר).

​​

• "אינני נמנה עם אניני הטעם שמנסים להטיל בוקי סרוקי בעצם זכות קיומה של מפלגה[...] ואני מודאג מהופעותיהם  של אנשים המנסים לעשות לעצמם קריירה על ידי רכיבה על דבשתה של המפלגה המדינית (ח"כ יגאל אלון).

​​

• "אני מנצל הזדמנות זו, ברוב אדיבותו של היו"ר, כדי להודיע שאינני מתנגד לשאלות והערות ביניים. להיפך, לדעתי זוהי אחת הצורות של ויכוח פרלמנטרי (ח"כ יגאל אלון).

​​

• "יש לפעמים שציטוט מדויק של צ'רצ'יל מעיד על זכרון טוב, אבל פלאגיאט נשמע מגוחך (ח"כ יגאל אלון).

• ​

• ​

• ​

​

 

 

 

 

• ל